ירושות בינלאומיות צרפת - ישראל: מדוע צוואה אחת אינה תמיד מספיקה?

למעלה מ- 6,500 יהודים עלו מצרפת מאז אוקטובר 2023, וקצב פתיחת תיקי העלייה בשנת 2026 גבוה בכ-30% מאשתקד. מאחורי הנתונים מצויה מציאות משפחתית חדשה: דירה בנתניה לצד דירה בפריז, חשבונות בנק בשתי המדינות, וילדים משני עברי הים התיכון. וכאשר מגיעה העת לחשוב על ירושה, מתברר כי השילוב הצרפתי-ישראלי הוא מן המורכבים שבנמצא - שכן שתי השיטות מושתתות על עקרונות הפוכים.

חופש הציווי מול ה"רזרבה": שתי תפיסות עולם

הדין הישראלי מקדש את חופש הציווי. על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, רשאי אדם להוריש את רכושו לכל מי שיחפוץ - לילד אחד בלבד, לנכד או לעמותה - והחוק כמעט שאינו מגבילו (למעט זכותם של בני משפחה מסוימים למזונות מן העיזבון).

הדין הצרפתי בנוי במהופך. מוסד ה-"הרזרבה" מבטיח לילדים חלק מוגן מן העיזבון: מחצית כאשר יש ילד אחד, שני שלישים כאשר יש שניים, ושלושה רבעים כאשר יש שלושה או יותר. צוואה המדירה ילד, הכשרה לחלוטין בישראל, נבלמת בצרפת​.

איזה דין חל על הירושה

בישראל קובע סעיף 137 לחוק הירושה כלל ברור: על הירושה יחול דין מדינת מושבו של המוריש בשעת מותו. מי שמרכז חייו בישראל ביום פטירתו - יחול על עיזבונו הדין הישראלי, אף אם הוא אזרח צרפת. בתי המשפט בישראל מוסמכים לדון בעיזבון כאשר המוריש היה תושב ישראל או הניח בה נכסים, והוכחתו של דין זר נעשית באמצעות חוות דעת מומחה.

בצרפת חלה מאז שנת 2015 התקנה האירופית 650/2012: הירושה כפופה לדין מדינת מגוריו הרגילים של המנוח, ואולם המצווה רשאי לבחור בצוואתו את דין אזרחותו. בעל אזרחות כפולה, צרפתית וישראלית, רשאי אפוא - בתנאים מסוימים - להחיל על עיזבונו את הדין הישראלי. זוהי בחירה רבת עוצמה, שיש להבין את מלוא השלכותיה מראש.

החידוש הצרפתי משנת 2021: זכות ה"השלמה" לילדים

בשנת 2021 הוסיף המחוקק הצרפתי הוראה המשנה את התמונה: סעיף 913 סיפא לקוד האזרחי, החל על עיזבונות שנפתחו מיום 1.11.2021 ואילך. מקום שבו הדין החל על הירושה אינו מכיר במנגנון רזרבה - והדין הישראלי, כאמור, אינו מכיר בו - והמנוח או אחד מילדיו הוא אזרח או תושב מדינה החברה באיחוד האירופי, רשאי כל ילד להשלים את חלקו ברזרבה מתוך הנכסים המצויים בצרפת.

משמעות הדברים: אף צוואה ישראלית תקפה לחלוטין עלולה להיעצר בגבולות צרפת, כל אימת שנותרו שם נכסים. מי שמבקש להוריש באופן בלתי שוויוני ומחזיק נדל"ן או חשבונות בצרפת - חייב להביא הוראה זו בחשבון.

היבטי המס: הפער הגדול בין השיטות

בישראל אין מס ירושה מאז שנת 1981, והיורשים אינם מתחייבים במס בשל עצם קבלת העיזבון. בצרפת התמונה שונה בתכלית: בן הזוג פטור ממס, ואולם כל ילד נהנה מפטור של 100,000 אירו בלבד, ומעבר לו חל מס פרוגרסיבי המגיע עד 45% בקו ישיר.

ונקודה המפתיעה משפחות רבות: בין צרפת לישראל לא נכרתה אמנת מס בענייני ירושה. על פי סעיף 750 ג׳ לקוד המס הצרפתי, מס הירושה הצרפתי עשוי לחול לא רק על נכסים המצויים בצרפת, אלא אף מקום שבו היורש עצמו התגורר בצרפת שש שנים מתוך עשר השנים שקדמו לפטירה - ואזי יחויב במס על כלל מה שקיבל, לרבות נכסים בישראל.

חופש ציווי: בישראל כמעט מוחלט ובצרפת מוגבל על ידי רזרבה לילדים

מס ירושה: בישראל אין (בוטל ב־1981) ובצרפת עד 45% בקו ישיר, בן זוג פטור

הדין החל: בישראל דין מושב המוריש (ס' 137) ובצרפת דין מקום המגורים, עם אפשרות בחירת

לדוגמה: עולה מפריז, תושבת ישראל, הותירה אחריה דירה בנתניה, דירה בפריז ושני ילדים - האחד בישראל והאחר בצרפת. על העיזבון יחול הדין הישראלי; הדירה הפריזאית חשופה לרזרבה ולמנגנון ההשלמה; והבן המתגורר בצרפת עשוי להתחייב במס ירושה צרפתי אף בגין חלקו בדירה הישראלית. משפחה אחת - שלוש מערכות דינים.

​הדרך הנכונה: תכנון מוקדם מתואם

כבר לימדונו חכמינו: "סוף מעשה במחשבה תחילה". תכנון ירושה בינלאומי ראוי מתחיל במיפוי - אילו נכסים קיימים, באילו מדינות, היכן מתגוררים היורשים ומה מעמדם. על יסוד זה נבנה המענה: פעמים רבות שתי צוואות מתואמות, האחת לנכסים בישראל והאחרת לנכסים בצרפת, המנוסחות בקפידה כך שלא תבטלנה זו את זו; לעיתים בחירת דין מפורשת בצוואה; ולעיתים פעולות בחיים עצמם - מתנות, שינויי רישום והיערכות לענייני תושבות - המצמצמות את החשיפה למס הצרפתי.

ועצה אחת חשובה במיוחד: צוואה שנערכה בפני נוטריון בפריז אינה פועלת בישראל מאליה. קיומה מחייב הליך מתאים אצל הרשם לענייני ירושה, ולעיתים חוות דעת לדין הזר - וההפך נכון באותה מידה. אל תותירו זאת ליורשים לגלות בעצמם.

סוף דבר

ירושה בינלאומית היא תחום שבו אי-דיוק בניסוח, או אי ידיעתה של הוראה אחת, עולים ליורשים בשנים של התדיינות ובממון רב. שעה אחת של תכנון היום שווה יותר משנים של מחלוקת מחר; והירושה הטובה ביותר שאדם יכול להוריש לילדיו היא סדר ושלום בית.

​מעיין אבוחצירה, עו"ד ונוטריון

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, נכון ליולי 2026, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הכללים והשיעורים מבוססים על הדין הישראלי והצרפתי שבתוקף במועד הכתיבה.