הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל - 2026

קרוב ל-15,000 ישראלים פנו בשנת 2025 להליכי חדלות פירעון - עלייה של יותר מ־8% לעומת השנה שקדמה לה, על פי נתוני הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים. מאחורי הנתון היבש עומדים אנשים מן היישוב: עצמאים שעסקיהם קרסו, משפחות שיוקר המחיה ותקופת המלחמה שחקו את יכולת ההחזר שלהן, וערבים שנדרשו לפרוע חוב שלא הם יצרו.

ואף על פי כן, סביב ההליך עדיין מרחפת סטיגמה ישנה הנושאת שם ישן - "פשיטת רגל". ואולם הדין הישראלי עבר בשנים האחרונות תמורה עמוקה, שראוי להכירה מקרוב.

מן הענישה אל השיקום - מהותו של השינוי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, החליף את פקודת פשיטת הרגל המנדטורית. עיקרו של השינוי אינו במינוח בלבד: החוק מציב את שיקומו הכלכלי של החייב כתכלית מרכזית, וקובע מסלול מובנה בעל לוח זמנים ברור ונקודת סיום ידועה מראש - ההפטר, שעמו נמחקת יתרת החובות והחייב שב לחיים כלכליים תקינים.

ההיגיון פשוט וראוי: מי שנקלע לחובות בתום לב ישלם את שביכולתו האמיתית לשלם, בתקופה קצובה - והיתרה תימחק.

שני מסלולים, על פי היקף החובות

נכון לשנת 2026 עומד קו הגבול על 176,923 ש"ח.

סכום החובות   -  היכן מתנהל ההליך:

• עד 176,923 ₪ - רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל)

• מעל 176,923 ₪ - הממונה על הליכי חדלות פירעון ובית משפט השלום

הבקשה מוגשת כיום באופן מקוון, וצו פתיחת ההליכים ניתן על פי רוב בתוך חודש עד חודשיים. ממועד מתן הצו נעצרים הליכי הגבייה הפרטניים נגד החייב - העיקולים, ההתראות והפניות החוזרות מצד הנושים.

מהלך ההליך: שנה של בדיקה, שלוש שנים של תוכנית לשיקום כלכלי

לאחר צו הפתיחה מתחילה תקופת ביניים של כשנה, שבמהלכה בוחן נאמן את מצבו הכלכלי של החייב: נסיבות היווצרות החובות, הנכסים וכושר ההשתכרות. החייב נושא בתשלום חודשי בהתאם ליכולתו, ובמקביל חלות עליו מגבלות - עיכוב יציאה מן הארץ, מעמד של לקוח מוגבל והגבלות אשראי. אין זו תקופה נוחה, אך היא קצובה וידועה מראש.

בתום הבדיקה מוגש דוח הממצאים, ועל יסודו ניתן צו השיקום הכלכלי - ליבו של ההליך. הצו קובע תוכנית פירעון התואמת את יכולתו האמיתית של החייב, ככלל למשך שלוש שנים, שבסיומה ניתן ההפטר. ובמקרים שבהם אין לחייב כל יכולת פירעון - מחמת גיל, מחלה או נכות - מוסמך בית המשפט להעניק הפטר לאלתר, בלא תוכנית תשלומים כלל.

שיעור התשלום החודשי: נקבע לפי היכולת, לא לפי גובה החוב

זוהי הנקודה המפתיעה רבים מן הפונים אליי: התשלום החודשי אינו נגזר מגובה החוב אלא מיכולת ההחזר. בינואר 2026 נכנס לתוקפו נוהל חדש של הממונה (נוהל 18.1), הקובע "אמות מידה" לרמת מחיה סבירה. מסך הכנסות המשפחה מנוכות הוצאות המחיה המוכרות, והיתרה - ההכנסה הפנויה - מתחלקת, כמחציתה לטובת הנושים.

משמעות הדברים: משפחה שהכנסתה נמוכה מרף המחיה הבסיסי עשויה לשאת בתשלום סמלי בלבד, ואף על פי כן ל להפטר במועד; ואילו בעל השתכרות גבוהה יידרש לתרומה ממשית לקופת הנשייה.

מה אין ההליך מוחק - ולמי אין הוא מתאים

היושרה מחייבת לומר: ההפטר אינו מוחק הכול. חובות מזונות וקנסות, ככלל, אינם נמחקים בהליך. ובאפריל 2026 שב בית המשפט והבהיר כלל נוסף: חוב שנוצר במרמה מכוונת אינו בר-הפטר, והנושה רשאי להוסיף ולגבותו אף לאחר סיום ההליך. ההליך כולו נשען על תום לב; מי שהבריח נכסים או ניצל את ההליך לרעה, עלול למצוא עצמו בלא הגנה ובלא הפטר.

להליך גם מחיר, ואיני מבקשת לייפותו: המגבלות בתקופת הביניים, והרישום במערכת נתוני האשראי, המלווה את החייב שנים לאחר סיומו. ואולם אל מול החלופה - ריביות מצטברות, עיקולים חוזרים ורדיפה שאין לה קץ - עבור חייבים רבים זוהי הדרך הבטוחה ביותר לשוב לשגרת חיים.

סוף דבר

במסגרת עבודתי אני פוגשת אנשים שחיו שנים בצל החובות, מתוך בושה או מתוך אמונה כי "אין מה לעשות". כמעט תמיד מתברר שיש, ושיש הרבה. וכאן יפה הפתגם: "יפה שעה אחת קודם". ככל שמקדימים לפנות ולבחון את המצב, כך מיטיבים לשמור על הנכסים, על המשפחה ועל השקט הנפשי. גם מי שחלק מחובותיו נוצרו בחו"ל, כדוגמת עולים חדשים שהותירו מאחוריהם התחייבויות - ראוי שיבחן את עניינו בחינה פרטנית ומקצועית

מעיין אבוחצירה, עו"ד ונוטריון

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד, נכון ליולי 2026, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הסכומים והנתונים מבוססים על החוק, נוהלי הממונה והפרסומים שבתוקף במועד הכתיבה.