החוק החל על ירושה בינלאומית קובע מי הם היורשים וזכויותיהם.

הדבר תלוי במקום המגורים האחרון של הנפטר ובתאריך הפטירה.

כדי להמחיש את דברינו, ניקח לדוגמא את עיזבונו של נפטר שמקום

מגוריו האחרון (תושבות) היה בצרפת,  אשר כולל גם נכסי מקרקעין ומיטלטלין בישראל.

אז מתעוררת השאלה: איזה חוק חל על חלוקת עיזבונו.

לשם כך יש להתייחס למועד פטירתו של המנוח, משום שכללי המשפט הצרפתי והאירופי החלים על הירושה תלויים בו.

לפיכך, לפני כניסתה לתוקף בצרפת של תקנה אירופאית מס' 650/2012 באוגוסט 2015 (הנוגע כיום רק לחלוקת עזבונו של אדם שנפטר לפני מועד זה), קבעו כללי המשפט הפרטי הבינלאומי כי:

- החוק החל על נכסי מקרקעין (קרקע ומבנים) היה החוק של מיקומם של המקרקעין (החוק הישראלי בדוגמה שלנו.

- החוק החל על מיטלטלין (רהיטים, חשבונות בנק, כלי רכב, סירות, מניות, מניות וכו') היה החוק של מקום מגוריו האחרון של המנוח (החוק הצרפתי בדוגמה שלנו).

אך מאז כניסתה לתוקף בצרפת ב-17/08/2015 של תקנה אירופאית מס' 650/2012 מיום 04/07/2012, המתייחסת לכללים החלים על ירושות לאומיות, הכללים השתנו: בהתאם לתקנה אירופאית ולחוק הצרפתי מאז, יחולו הוראות החוק של מקום מגוריו האחרון של המנוח על מכלול נכסיו של המנוח.

לפיכך, בדוגמה שלנו, יחולו הוראות הדין הצרפתי על חלוקת כלל עזבונו של הנפטר לרבות על חלוקת מקרקעין שלו בישראל.

אך, על היורשים המעוניינים לרשום על שמם את המקרקעין המצויים בישראל הכלולים בעיזבון המנוח, לפנות לבתי המשפט בישראל.

עם זאת, בתי המשפט בישראל יידרשו לאכוף את הדין הצרפתי ולשם כך, יידרש חוות דעת בדין הזר ארוך ע"י עו"ד ישראלי אשר הינו גם מומחה בתחום דין צרפתי / אירופאי.

מעיין אבוחצירה, עורכת דין ונוטריון,

מומחית בדין הזר (צרפתי/אירופי) בפני בתי המשפט בישראל.

​